אאוריקה

מאת: זיו נוימן

אני לא נמצא כרגע בתוך אמבטיה, אבל, טרמינל 1 בנמל התעופה הבינל של בולגריה הוא גם מקום מתאים לשאול את עצמי שאלות ולחפש תשובות פסיכומדעיות. עיכוב של 3 שעות בטיסה חזור מאפשר לי לפתח תורות שלמות שקרוב לוודאי לא נכונות ואין בינן לבין מדע טהור כלום. אני ממתין לטיסה ארצה לאחר חמישה ימי ניווט באזור בורובץ: יערות מחטניים לרגלי המורדות הצפוניים של הרי הרילה עם שיפעת מים עצומה החורצת באדמה אינספור גאיות, יוצרת ביצות לרוב ומאפשרת חיים למגוון צמחים, חיות, בני אדם ונווטים. רילה כך למדתי מאחד השלטים שנתקלתי ביער הוא "הרבה מים" ואכן אלו לא חסרים באזור הפופולרי כאתר סקי בחורף וכאתר טיולים בקיץ. כמות המשקעים בהרי הרילה היא עצומה (2000ממ עפי גוגל) ועם בוא האביב והחום מתחיל גם שלג המכסה את הרכסים הגבוהים לתרום את חלקו לשמחת בית השואבה הבולגרית.

אז, לאחר ההקדמה הארוכה החלטתי לזרוק באבחה אחת לחלל האוויר של קהילת הנווטים הישראלית פצצה מדעית שמבוססת על עובדות לא נכונות בעליל מבחינת המדע הטהור, אך יש בה מן האמת מבחינתנו הנווטים, או לפחות מבחינתי אני, עבדכם הנאמן שמצא לנכון להביא לכם את הגילוי מיד לאחר הפירסומות…

אנסה עכשיו לנסח את דבר הגילוי במילים ובנוסחאות ואקרא לגילוי זה: החוק הראשון של ניווט. (לא לבלבל עם החוק הראשון של ניוטון). אז, מה אומר החוק הראשון?

" ככל שקווי הגובה צפופים יותר (השיפוע גדול יותר) כך קטן השדה המגנטי"

אני כבר רואה מכאן מספר גבות מתרוממות ויש אפילו כאלה שחושבים שאכלתי פטריות יער שגרמו לי להזיות. זה נכון שחטאתי באכילת פטריות יער ברוטב שמנת ויוגורט יווני לצד אספרגוס ירוק חלוט במי מלח. מדי פעם גם סלט שופסקה, מרק שעועית מקומי, לוטניצה, גבץ' , בניצ'קה ועוד מיני מרקחות מקומיות וטעימות כמעט כמו של חמותי הבולגריה ( חייב לפרגן, אשתי כאן ליידי), אבל, החוק הראשון הוא תולדה של ניסויים אמפיריים in vivo כפי שנהוג לכתוב בספרות המקצועית. אני הייתי ה vivo.

אפרט כאן את מהלך הניסוי ואת תוצאותיו, לאחריו אני בטוח שלא תשאר עין אחת יבשה (מתוך שמחה לאיד או מתוך השתתפות בצערו של המתחרה - זה אני) וגם לא יישארו ספקות בליבכם, כי הרי מהו ניווט אם לא ניסוי ותהייה תמידית, מהו ניווט אם לא מחקר אינסופי על תופעות טבע והשפעתן הפסיכולוגית על פיזיולוגית הגוף האנושי?

מהלך הניסוי: הניסוי התקיים בתנאים מבוקרים ( בקר התחרות היה תיאודור טודורוב) ומספר החזרות כפי שצויין בראשית המאמר היה 5, בכל חזרה כזו (נקרא לה תחרות) היו עשרות תתי חזרות שהעמידו אותי במצבים שונים, מצבים שבהם צפיפות קווי הגובה הייתה שונה. וראו זה פלא, בכל פעם שצפיפות קווי הגובה הלכה וגדלה כך השפעתו של המצפן עליי קטנה ובחרתי נתיב ריצה ארוך יותר בכדי להמנע ממפגש מחודש עם אותם קווי גובה צפופים. בעוד שבאזורים בהם קווי הגובה היו מרווחים דיים הרי שכאן, המצפן פעל עלי בצורה טובה ויכולתי לנוע בכיוון הנכון.

מסקנה:

היות והמצפן מושפע מהשדה המגנטי ואני מושפע מהמצפן, הרי שאם השפעתו של המצפן עליי קטנה, אזי, השדה המגנטי קטן.

מ.ש.ל

כפר דניאל בגוב הארים

נווט דני ונווטת פינית זכו בזהב בגמר המרחק הבינוני.

התחרות עברה חלק וללא בעיות מיוחדות, את הפידבק למצב בשטח קיבלתי מהבקר הבינלאומי היבשושי שהגדיר את המסלול ושטח הניווט כ"שפתיים יישק" (נסיון להגדיר את התנועה של נישוק שלושת אצבעות יד ימין והטלתם באצבעות פתוחות לעברי )

בגמר המסלול הבינוני זינקו אחרונים עשרת הנווטים הטובים ביותר בעולם (אלו שמדורגים בדירוג העולמי ) וכנראה אצל הגברים לחום היה פקטור רציני בקביעת המנצח - כל מי שזינק מאוחר חזר גמור פיסית עם ביצועים פחות טובים מאלו שזינקו מוקדם יותר.

ההצגה הטובה יותר היתה הפעם אצל הנשים, מיכאלה גיגון האוסטרית וחביבת הקהל המקומי (3 קייטנים ששחו בבריכה ועוד 3 נווטים שמכירים אותה מפברואר האחרון מאליפות ישראל ) הגיעה למשפך הסיום ולקול שאגת הקהל (2 קייטנים ו3 נווטים ישראליים - קייטן אחד הלך לקנות ארטיק ) והכרוזית (כרוז נקבה) שהכריזה כי הנה מגיעה אלופת העולם החדשה...

זה היה תואר האליפות הקצר ביותר של עולם הניווט - הזמן הרישמי הראה שמיכאלה במקום השני וטעות טרגית של הכרוזית היא שמחקה את חיוכה של מיכאלה עת פרקה את כרטיסה במחשב הסיום ולתדהמתה נודע לה כי היא רק במקום השני !!!

הטעות עלתה למיכאלה גם בבדיקת סמים של ועדת הסימום הבינלאומית שרק חיכתה למנצחת על קו הסיום.

הודעה לקהל המקומי שמעריץ את מיכאלה: "בבדיקת הסמים של מיכאלה לא נמצאו סימנים לחומרים אסורים"

מוטב מאוחר ממוקדם במוקדמות

אם אני הייתי מתחרה באליפות לא הייתי רוצה לסיים בין הראשונים במוקדמות, כי אז מקבלים עונש לזנק מאוחר (הטובים בסוף ), זאת גם כנראה הסיבה שהנווטים הישראליים בעלי נסיון החיים באזור מדברי כמו שלנו לקחו את העניין לתשומת ליבם והוכיחו שוב כי אין על המח היהודי. חבל רק שלקחו את העניין כל כך ברצינות שאפשרו ליותר מדי נווטים לעקוף אותם, כך שלא נכללו במיקצה הגמר(למעט גל כהן שהקטין ראש ולא רכב לאט - כנראה יזנק בשעות החמות של יום שבת ואז יבין איזה טעות הוא עשה ).

הרגע המתוח ביותר היה בעבורי קליטת הכרטיס הראשון במחשב, קליטה זו אומרת (לפי צביקה פיק):

המסלול בסדר גמור !

המיפוי בסדר גמור !

התחנות בסדר גמור !

מדידת הזמנים בסדר גמור !

מהחום בארץ אני גמור !

טופ מודל

התירגול היום היה לכולם, לנו המארגנים ולהם הספורטאים.
מסלול משובח בשטח משובש ונווטים מחייכים בהנאה כזאת שאתה לא מבין אם זה הכסא שנכנס בישבנם עושה להם טוב או באמת הניווט והמפה עושים ת'עבודה.
תרגול על רטוב בתל חדיד עם חיילים שצועקים אש אש במיתקן אדם, מטוסים של אלעל בגישה סופית, אבק למטה ושמש יוקדת למעלה, ניסור מחריש אוזניים של ציקדות וחמישה צפצופים כל שישים שניות. רוכבים מתחת לכביש 6 וגם קצת מעליו, דוהרים בין שיחי צבר ומפתיעים עדר כבשים של בדואי שהכלב שלו לא נשאר חייב ומפתיע את הרוכבים או אולי קצת מבהיל. זמזום של קווי מתח וחם חם חם... קיץ חם בעולם הניווט.
מתוך הבלוג של נווט דני שמגדיר את עצמו לא פרו ישראלי, הוא מציין לטובה את המודל (אם הבנתי נכון את התרגום של גוגל ) וממשיך ואומר כי זהו מסלול הניווט המהנה ביותר שרכב מעודו וזהו רק המודל...

נוסטלגיה

בראשית ברא הנווט את כרטיס הביקורת מהנייר וגם כמה טושים, אח"כ הגיעו הכרטיסים האלקטרונים, המסכים, המחשבים, כל האמצעים לניתוחים סטטיסטיים והאפשרויות להציג את התוצאות לקהל ולעולם בזמן אמת, משל היו בשטח הניווט.
לא לפני הרבה שנים היו הנווטים מחכים לתוצאות שיגיעו באמצעות דואר ישראל. תוצאות פורסמו בניווטון ולעיתים קרובות נפלו שיבושים בשמות ובתוצאות וכדי שהתוצאה תתוקן היית צריך להמתין חודש נוסף עד להגעתו של הניווטון הבא.
אני זוכר את אליפות ישראל אי שם באמצע שנות התשעים, מחשבים ניידים הוכנסו לניהול התחרות ואחד מהם התפוצץ ללא תרתי משמע במהלך השעה השנייה של התחרות.
היכן הם היום הכבלים ששימשו לתקשורת בין המחשבים ופינים מופלאים שרק בכיוון אחד יכלו להעביר את התקשורת. שלא תבינו לא נכון, היה אפשר לחבר אותם בשני הכיוונים...
לאן נעלמו מדפסות הסיכות ותוכנות שעבדו רק בדוס ?
ופעם, כשהיה גם גשם בארץ ומנגד מחסור בניילונים, ידעת שכשאתה תצא רטוב מהיער לא בטוח שיהיה לך למי לתת את הסמרטוט הרטוב שהחזקת ביד ופעם היה כרטיס ביקורת.
שנות דור כאילו חלפו והיום הטכנולוגיה מופלאה ומשמשת כלי נפלא להעברת מידע במהירות וביעילות, כלי נפלא לסדר, ארגון ותיעוד.
נראה כאילו הכל פשוט וטוב, אבל בל נשכח שמאחורי כל תוכנה או אמצעי חדשני עומדות שעות תיכנות רבות וחשיבה מופלאה ויצירתית.
זה הזמן לציין את:
יורם שחורי אשר בנה מערכת משוכללת לניהול כל האדמינסטרציה של האליפות - החל ממערך ההסעים, דרך מה כל ספורטאי אוכל ועד הגביה הכספית.
פבל לויצקי אשר בנה מערכת זמן אמיתי (כמעט) לפירסום תוצאות התחרות באתר.
חברת סלקום שנתנה לנו ראוטרים סלולריים המאפשרים תקשורת אינטרנטית מלאה בכל אחת מזירות הניווט ואת האפשרות להביא לכם ולעולם את התוצאות כמעט בזמן אמת.
אז אתם בטח שואלים מה עדיף ?
כמובן שהיום הכל יותר נח ומיידי, אבל נוסטלגיה זה תמיד כיף.

המשלחות הגיעו לכפר וקיבלו מפות לאימוני המודל, שקיות מלאות בכל טוב וגם אווירה חמה וידידותית.

הנציגה השוויצרית אמרה למארגנים"אני אנווט"








והנווטת היפנית קדה קידת תודה למראה מסלול המודל

כרם היה לידיד בקרן בן שמן

כרם היה לידידי בקרן בן שמן; ויעזקהו, ויסקלהו, וייטעהו שורק, וייבן מגדל בתוכו, וגם יקב חצב בו; ויקו לעשות ענבים, ויעש באושים

משל הכרם - אין כמוהו לפתוח את הבלוג לקראת אליפות העולם בבן שמן.
גם שמו של המקום נגזר מתחילת המשל וגם אם האליפות תזכה לקיתונות של רותחין נוכל תמיד להאשים את היער !!!
בכל מקרה: לקראת האליפות הושקעו שעות רבות, מחשבה רבה, הוכנו מפות חדשות ואפילו הגיעו הנבחרות והספורטאים, כולם נרגשים ומזיעים (בעיקר מהחום) נאחל להם ולעוסקים במלאכת הארגון בהצלחה!!!

מה מטרת בלוג זה ?
להביא אליכם הנווטים את כל מה שקורה מאחורי הקלעים, סיפורים אנושיים מרגשים ואולי גם קצת צהוב... או בקיצור, כל מה שלא יופיע בצורה רשמית באתר האליפות.
אז, למרות שזו אליפות עולם ויש להתייחס אל כל הצד המקצועי בכובד ראש, אל תשכחו שמדובר באירוע חברתי של אנשים מכל קצוות העולם שיש להם אהבה משותפת אחת...
מדליות זהב ותהילת עולם

ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה

אין רחמים ואין מחילה.
השלב הקלאסי והניווט האמיתי כפי שראו אותו האבות המייסדים: 17.3 ק"מ אוויריים ביער צ'כי אלים, 750 מ' טיפוס לא כולל מע"מ, 36 תחנות חמקמקות ובחירות ציר עם אין סוף צירופים יגרמו גם לקשוחים ביותר להגיר זיעה ולהשתמש בטיפות האנרגיה האחרונות שנותרו בגוף המאומן והמיומן כל כך. כאן אין מקום לטעויות, איבדת זמן וכבר מאחוריך מגיח נווט טוב יותר ותופש אותך. החזקים יתקדמו על גבך, הם רק מחכים למעידה שלך ומיד מגיחים כחיות טרף ומנקבים את תחנת הניווט שאתה גילית להם את מקומה רק בגלל עצם נוכחותך בשטח המחיה שלהם. כך הם מתקדמים ומשתמשים בחלש יותר להתקדם למעלה, אתה בשבילם רק עוד מדרגה בדרך לנצחון וכל מה שחסר ברקע זאת המנגינה של רוקי בלבואה בזמן אימון הבוקר שלו.
הנווטים מזנקים לשטח בהתאם לתוצאות במוקדמות, ראשונים יוצאים החלשים ביותר, אחריהם בהפרש של שתי דקות בעלי התוצאה הבאה בתור וכך הלאה עד לאריות הניווט שמהם אתה מנסה לברוח, הבעיה היא שהאחרים בורחים מהר יותר כמו שמספרים בבדיחה.
הדגמה חיה של שרשרת המזון בזמן שיא של 106 דקות. ינצח הנווט הטוב מכולם שייזכה לעמוד בראש השרשרת ולענוד את המדליה הנחשבת ביותר בעולם הניווט.

היום לצערינו פבל היה בתחתית שרשרת המזון.
מסלול שלא נגמר הכריח את פבל להוריד הילןך כבר לאחר כרבע מסלול, אחרת באמת הוא לא היה מסיים אותו, אין מה לעשות, גם אין תירוצים, צריך להיות חזק במיוחד ומאומן מאוד על מנת לרוץ באינטנסיביות כזו כאלו מרחקים ובקצב כזה.

להתראות בניווטים בארץ !!!

משתתפים:
בתפקיד פבל - פבל גבוזדב
בתפקיד אלכסיי - אלכסיי מרצ'נקו
בתפקיד חייו - הנווט התורכי שלא הצליח למכור את כל חולצות האסיקס המזויפות שהביא במזודה ועד עכשיו מנסה להיפטר מהם על מנת שיהיה לו כסף לחזור הביתה.
בתפקיד הגיבור הרע - האוהדת השוויצרית שעפה על המטאטא שלה לכיוון השקיעה על רקע שורות אלו.
בתפקיד הגיבור הטוב - דניאל הובמן השוויצרי (אני רוצה למנוע תקרית דיפלומטית ), הוכיח כי זה היה סרט הוליבודי אמיתי לאחר שזכה סוף סוף במדלית הזהב הנכספת.
הפקה - איגוד הניווט הצ'כי
הבעת רגשות בכתב - זיו נוימן
תסריט - הספורט הכי נפלא בעולם

רגע, עצרו את הסרט !!!

יש לנו מדליה !!!

עודד ורבין בתפקיד סופרורבין הציל את המצב, יעלה היום על הפודיום לפני קהל אלפים בכיכר המרכזית של אולומוץ ויקבל מדלית ארד ואולי כסף(לא הספקנו לעשות את החישוב) בקטגורית H21B בתחרות הפתוחה שהתקיימה לאורך 6 .ימים במקביל לאליפות העולם

מחיאות כפיים סוערות..

יום לימודים

פבל גבוזדב הסכים לחשוף בפנינו את מה שעובר בראשו במהלך הריצה ועל אילו פריטים הוא מתמקד. כמובן שהרעיון הוא לדלג בין פריטים בולטים לכיוון תחנת הניווט, אז בוא ננסה להיכנס לראשו של פבל כי לרגליים אנחנו לא מספיק מהירים.
הניתוח בהתאם לתמונת המפה המצורפת.
לתחנה 1: גבול צמחיה ומשם לשטח הפתוח ולתחנה.
לתחנה 2 : קו ישר למעלה, מימיננו כיפה והתחנה מולנו למרגלות המצוק
לתחנה 3: קרחת ( קרחות ניתן לראות מרחוק לפי הצמחיה וקרני השמש )
לתחנה 4: מצוק גדול ולאורכו
לתחנה 5:שביל, סלע, מצוק על שלוחה, שטח פתוח וסלע גדול ליד הנקודה
לתחנה 6: גבול צמחיה, חצית שבילים, מצוק, סלע לפני התחנה
לתחנה 7: ...
וכך הלאה לפי המפה.

טעויות קריטיות שיכל למנוע ולא להפסיד דקות מיותרות:
מתחנה 12 היה צריך לרוץ לזינוק וואז היה יודע לשמור על קו גובה נכון ולא לעשות טעות מקבילה כשחשב שהוא בביצה העליונה בעוד שהיה בתחתונה.
מתחנה 23 ל 24 היה צריך להקיף את הצמחיה מדרום ולא לרוץ בקו ישר

בהצלחה לפבל מחר בגמר הא.................................רוך

יום בינוני אבל מושלם

שדות תבואה אינסופיים וגשם טורדני קידמו את הבאים ליום המרחק הבינוני שהתקיים סמוך לכפר קטן בשם "סטרה וס". יער צ'כי טיפוסי הצופן בחובו מפת ניווט טכנית עם המוני מצוקים וסלעים בחלקים העלונים, צמחיה מישתנה מלבן לירוק וחוזר חלילה, אזורים ביצתיים בשטחים הנמוכים וקווי גובה למכביר. המתכון המושלם לבדוק באמת מיהם הנווטים הטובים בעולם.

את הספורטאים שלנו אני מעיר עם השיר שמופיע בפורום - YOU YOU & ME
והאמת שרק מזה נהיה להם מצברוח טוב ואנרגיה טובה שגורמת גם לשכנים הלטבים שלנו להתעורר לקול זמרתם של סולני הצבא האדום בזמן צחצוח הזובי ( שיניים ברוסית ), ההומור והבדיחות עוזרים להעביר את לחץ התחרות אבל בכל זאת המתח קיים באוויר וככל שאנו מתקרבים לאזור ההסגר (כך נקרא השטח שבו מבלים הנווטים עד לזינוק)הצחוק מתחלף לשתיקה ורק נקישות הזובי של אלכסיי (שיניים ברוסית) מפרות את הדממה.

המרחק הבינוני הוא המרחק שבו הכי קשה להכנס לגמר היות ובו נדרשים הנווטים להפגין באופן מושלם את שני האלמנטים של ספורט הניווט: כושר גופני ויכולת התמצאות. נכון שגם במרחק הארוך הם נדרשים להפגין יכולות אלו, אבל, לא באותה אינטנסיביות וחוסר סובלנות לטעויות, גם הקטנות ביותר. הספרינט דורש בעיקר יכולות אתלטיות וניווט בסיסי.
אם ניקח את הסיניות שהתחילו לנווט רק בשנים האחרונות כמשל, נראה שבספרינט הגיעו לגמר כל 3 הבנות היות והן אצניות, במרחק הארוך הגיעה רק אחת לגמר היות ויכולת הניווט שנדרשת להציג לא היתה גבוהה, ולמרחק הבינוני אף לא אחת מהבנות עלתה לגמר.

אלכסיי שזינק ראשון מצא את עצמו מהר מאוד מתקשה לעמוד בקצב של המתחרים האחרים, טעויות קטנות וגמגומים התחילו להצטבר בזמן הכללי והטעות הגדולה הייתה רק עניין של זמן:, בריצה לתחנה 12 הוא היה בטוח שהוא כבר ב 13 והדרך מכאן עד לאינוס המפה ולהרגשת תיסכול מהירה מאוד ותוצאה איטית מאוד. אלכסיי הבין שבמגרש של הגדולים צריך להגיע עם יכולת שונה ואכן, סוג כזה של ניווט גדול גם על הנווטים הטובים ביותר שלנו.
פבל גבוזדב הוכיח שהוא קורץ מחומר של אלופים, עם לגים מדהימים נתן קרב דרמטי עד הסוף ועלה בנון שלנטיות לגמר. הרבה כבוד הביא פבל ודי אם נזכיר את הכרוז מודיע שיש עדיין ביער שני נווטים חזקים שייכנסו ללא ספק לגמר - נוביקוב הרוסי(מדלית ארד בגמר) וגבוזדב הישראלי, אז תבינו שפבל נמצא במגרש הנכון.

לפני הגמר, פבל די בטוח בעצמו, הוא יודע שבמיקצה זה יש נווטים ברמה אחת מעל כולם, אבל הוא מקווה להכנס לעשיריה השנייה ואולי לתחילתה. זו לא פנטזיה, זו המציאות - יש לנו ביד נווט מהשורה הראשונה שכולם מכירים ומוקירים. הוא חזק, הוא מהיר, הוא מנווט נפלא ו...נכון, הוא גם קצת משוגע(לא צפוי באופן חיובי) - אבל זה מה שמפחיד את המתחרים האחרים וגם הופך את פבל לאהוב הקהל והקולגות. יש לנו ביד יהלום שדורש ליטוש, אמצעי שיווק יותר טוב מכל קונסולר דיפלומטי, ספורטאי אמיתי יותר מכל כדורגלן שמשחק בליגת העל, אדם קוסמופוליטי שמייצג את מדינת ישראל לא פחות טוב מכל אחד מאיתנו. רק צריך למצוא דרך לשמור עליו ולעזור לו להמריא לגבהים אחרים.
גמר נפלא לפבל ומקום 25 בסיום, בצניעותו הנפלאה הוא אומר לי שהוא לא יודע איך הוא יצא מהשטח עם הסלעים, שלא תבינו לא נכון, הוא תותח.

בדרך לרכב פבל ואלכסיי שוב במצב רוח מרומם ולפתע את מי אנחנו רואים מולנו ?
את הזמר ההוא מהפורום ששר.
סולני מקהלת הצבא האדום פוצחת בזמר עליז YOU YOU & ME והזמר שאין לי מושג איך קוראים לו, צוחק ומתמוגג מנחת. תודו שזו דרך נפלאה לפתוח את היום ולסגור אותו.

אני עייף מ ה I.O.F

סוף סוף אני קצת לבד, ילד אחד נשאר לישון כי לא רצה ללכת לאימון המודל בטענה שהוא עייף מהעליה לגמר (עם טענה כזו אני לא מתווכח ). את הילד השני נתתי לדודים מפורטוגל שהבטיחו לי ( תמורת 10 יורו ) לקחת אותו טרמפ לאימון המודל וגם ידאגו שישאר ביער עד סוף האליפות (כמו שאני מכיר את השייגץ הם בסוף ייתנו לי 50 יורו, העיקר שאני אקח אותו בחזרה )

ההשתתפות בקונגרס של ה IOF היא משימה לא קלה, רק בשביל לקרוא את הלו"ז צריך לקחת זריקת מרץ, אחרת נרדמים. אז אם להשתתף בקונגרס זה שיא השיעמום אז איך קוראים לקדם קונגרס ? תעירו אותי כשהסיוט הזה ייגמר. יותר גרוע מאשר לצפות בערוץ 33 ביחד עם סיני חרש שלא יודע אנגלית. יאללה מתי יש הפסקה ואני יוכל להחליף דאחקות עם איזה שבדי מעונב או אוסטרי עם עיגולדים. טוב שהם הקציבו לגיהנום הזה רק שעתיים ומזל שאין לי עניבה - אחרת הייתי תולה את עצמי על השנדליר בלובי. יאללה ביי חבר'ה נתראה בעוד יומיים בקונגרס האמיתי לעוד 5 שעות של שיכרון חושים ולבחירות מסעירות של נשיא הפדרציה. יש רק מועמד אחד, אבל את מי זה מעניין.

לניווט האורחים/VIP גם אני הוזמנתי, אני לא מסרב לנווט על מפה חדשה בקנ"מ של 1:5000 רק 10 דקות מהבית.
כל המעונבים והעיגולדים הגיעו פתאום עם חליפות ניווט מדוגמות ועל גבם כתוב באותיות קידוש לבנה שמות של מדינות כמו שבדיה, נורבגיה, פינלנד... מה קורה פה ? איפה היורמים מהקונגרס? לא אמרו שאפשר לשלוח מחליפים לתחרות, הייתי שולח את פבל או את אלכסיי. זאת שלפני בתור מוכרת לי מאוד... מממ... יכול להיות שזאת אנה סטאף ? המלכה של הניווט בה' הידיעה לפני שהעבירה את המושכות לסימון השוויצרית. כנראה שכן כי על ידה עומד ומחייך בעלה ביורנר ולסטד ( תשאלו איך אני יודע - כי שמו רשום על החולצה כמו לאלוף עולם לשעבר ואגדת ניווט בפני עצמו, היום הוא המזכל של הנבחרת ). מי עוד היה שם ? כוכבי עבר מפינלנד, שוויץ וכל המי ומי של עולם הניווט מ 1995 ואחורה. פתאום כשיש עליהם חליפות ניווט הם גם מחליפים דאחקות, יש בדיחות באוויר ואפילו לא רעות ( אבל רק מי שבילה בקדם קונגרס יבין אותם ).


יוצאים כל דקה לניווט של 5 ק"מ משולב ביער ומגרש גולף, כבר בתחנה 3 אני מאט קצת על מנת לתת לפיני חביב לעקוף אותי וגם לנורבגים, לשוויצרים ולכל הנחמדים האלה.
ניווט בלי טעויות ומקום 28 עם קצב של 6דקות לק"מ. לגמר לא הייתי עולה פה.
אחרי הבירה בסיום וקצת עזרה לברקו באיסוף התחנות אני באמת עייף. כנראה שאת המפגש שמארגנת הקונסוליה הפינית בכדי לשמן אותנו להצבעה מחרתיים אני אפספס. הרי מה יהיה שם? כל מיני טיפוסים משעממים עם עיגולדים ועניבות!!!

מה זה ? ארוך, קשה ודופק בלונדיניות

התשובה המקורית היא מבחן בגרות! אבל בצ'כיה אחרי מוקדמות המרחק הארוך והקשה אפשר בקלות לוותר על סוף השאלה. הבלונדות הסקנדינביות הוכיחו שגם במסלול פיסי הן לא קוטלות קנים והן חזקות בכל מסלול שתציבו בפניהן טכני או פיסי. לגבי השאלה מה עדיף: הטכניקה או האורך ? שוב נשארנו חסרי תשובה וטוב שכך.
היום במוקדמות המרחק הארוך רק החזקים באמת יכלו לשרוד, או במונחי הניווט: לעלות שלב. אנחנו מדברים על נווטים שיכולים לעלות קווי גובה כמו שצפונבוניות מרמת אביב עולות במדרגות הנעות של קניון עזריאלי כשהם רואות מולן חנות של דונה קארן או דולצ'ה וגבאנה. כאלה שיכולים לעבור בין עצים בדרגת עבירת 60% כמו נהג שיכור שעובר במהירות צומת ברמזור אדום. נווטים שמאיצים בירידות יותר מהר מנפילה חופשית של תפוח בריק.
לרוץ במהירות של כ 5 דקות לכל קילומטר אווירי ביער צ'כי ולנווט באותו זמן בין נקודות ביקורת בדמותן של תלוליות בגובה חצי מטר התקועות בתוך פינת יער צעיר על גדות ביצה יבשה טבולה בסירפדים, דורש יכולת פנומנלית שרק מעטים מגיעים אליה. ואם נרצה להשוות את זה למשהוא מהמציאות הישראלית אז זה בערך כמו שרוחמה אברהם בלילא(אפרופו בלונדיניות) תהיה שרה בממשלה - קשה להאמין שזה יכול להתרחש במציאות אבל זה קורה.


כמעט ולא ניתן לדעת מה מתרחש באמת ביער, הכרוז התעלם לחלוטין מהנציגים הישראלים ולאורך כל התחרות לא שמעתי את איזכור שמם. אלכסיי הופיע במפתיע בקו הסיום בדיוק בזמן שהלכתי לבדוק את התוצאות (את התמונה שלו ניקח מהאתר הרישמי)אבל הספקתי לצלם את הלוח כשהוא נכנס למקום השש עשרה ( מספר מנחוס, אבל הלואי והיה נשאר שם ). תמונה של פבל אני חייב להשיג אמרתי לעצמי תוך כדי שאני נדחף בחירוף נפש לקו הצילום הראשון בין פועל תאילנדי(אולי סיני) לבנאי תורכי, מה קורה, יש להם יום חופש ? יום הולדת למלך ? תנו לראות את פבל. ( סתם... אני לא גזען, הם באמת רצפים מצויינים וגם זולים ). פתאום הכרוז נכנס לאקסטזה, הוא הזכיר איזה טיפס שוויצרי בשם "מטיאס מרץ" שהגיע למשפך הסיום ומיד אחריו הישראלי פבל גבוזדב שנמצא כרגע במקום השישי ולא במקום השש עשרה, אין ספק שהיום הוא ייכנס לגמר ממשיך הכרוז לשפוך סופרלטיבים על פבל וישראל.

אני עושה דרכי לקו הסיום על מנת לברך את פבל והנה לפני "מינה קאופי" הפינית, שערה הבלונדיני סתור מהריצה הארוכה(יש גם קצת דם), היא מזיעה בחן, בגדי הניווט עוטפים את גופה המושלם ועיניה הכחולות רק רוצות צילום לוחמים למזכרת ( כמו שאומר הגשש החיוור ) אז למה שרק אנחנו נהנה, קבלו את מלכת היער בצילום פפרצ'י אמיתי.


אז איפה הייתי ? פבל ? תמונה ? מה ? מי ?

ממ"א מיה

מודל מוקדמות ארוך או בקיצור ממ"א, נועד להציג בפני הנווטים את אופיו האמיתי של שטח הניווט שבו יתחרו מחר.
שטח המודל, יחסית קטן ובו פיזרו המארגנים מספר מצומצם של תחנות לנוחיות המשתמשים. אופי הניווט די מזכיר את הארץ - מערכת שבילים ענפה, תבליט גס ושימוש במצפן ופרטי תכסית כגון הבדלים בסוג וצפיפות הצמחיה.
אלכסיי ופבל הבינו מהר מאוד שלרוץ לכיוון התחנה ללא נקודת תקיפה ברורה גורם לך לאבד זמן רב ומביא אותך למצב של חוסר התמצאות בגלל ה"עוני" היחסי בפרטי נוף. ריצה על שבילים או ביער לבן מהירה מאוד ויתרונם של הנווטים הזרים יתבטא כנראה ביכולת הריצה המהירה שלהם בירידות תלולות ומרובות מכשולי ענפים ובשטחי היער הצפופים.
במוקדמות יעלו בכל מקצה 15 הנווטים המהירים ביותר. לדעתם של פבל ואלכסיי אופי השטחים די מזכיר את דנמרק, שם מספיק היה לפגר בכ 10 דקות אחרי המנצח על מנת להעפיל לגמר. השנה זמרי האופרה שרים בכלל לא רע ומי שירצה לזמר בגמר צריך להתקרב למנצח המיקצה עד כדי 8 דקות.
האימון שעשו מופיע בתמונה למעלה


בכדי לא לשעמם אתכם בניתוחים משמימים החלטנו לקיים חידון נושא פרסים.
ע"ג המפה בתמונה מסומנות 6 תחנות.
נשאלות השאלות הבאות:
1. היכן פבל צולם בכל אחד מהפריימים ?
2. היכן אנחנו גרים ?

Sweet sixteen

נתחיל מסוף הסיפור: פבל ואלכסיי לא הצליחו לעלות לגמר הספרינט למרות ששניהם עשו תוצאות טובות מאוד ביחס למנצחים.
עכשיו נחזור להתחלה.
הצפי לזמן מנצח במוקדמות הוערך על ידי המארגנים ל 12 דקות. כבר בזמני הבנות ראינו שהזמנים הרבה יותר מהירים, משמע: שטח מהיר וניווט קל, יתרון לאצנים החזקים וקרב קשה על כל מקום.
התמקמתי ליד נקודת הרדיו שמתריעה בפני הכרוז על הגעת הנווטים לאזור הסיום וסביבי עשרות שוויצרים נלהבים וססגוניים שבאו לעודד את קבוצתם.
מפה לשם נדהמו השוויצרים לשמוע כי בישראל יש ניווט ספורטיבי וגם נווטים ( ועל כך עוזי שוויצר צריך להתנצל - בשביל מה אנחנו שולחים אותך כל שנה לשוויץ ? ) הם התפלאו עוד יותר שבישראל החורף האביב והסתיו נעימים ואפילו מתאימים לניווט ואת החום אנחנו משאירים רק לקיץ ( עוזי, תפסיק למכור להם שישראל זה רק מידבר )הבנתי מייד עם מי יש לי עסק וכששאלו אותי אם יש לנו גם נווטות באליפות? עניתי; אצלנו בישראל הנשים לא נחשבות ( אם כבר מידבר אז עד הסוף ). התחרות ממשיכה והנה אני רואה בזווית העין את פבל מתקרב לתחנה... הוא משלנו אני אומר בגאווה לשוויצרית שעמדה לידי וליד בעלה הגוץ. "כל הכבוד" היא מחזירה, "אבל הוא עוד צריך ללמוד לנקב" ממשיכה בזלזול מובהק ( בדיוק פבל ביזבז כ 2 שניות מרוב מהירות ואולי התרגשות כשלא הצליח להכניס את הצ'יפ לחור)"אבל את השוויצרים הוא לא ינצח" ממשיכה הנודניקית.
We will see
אני מחזיר בלי פחד ממהמכשפה שמתאימה יותר לסיפור כיפה אדומה מאשר להיידי בת ההרים
לא עוברות מספר שניות והכרוז מכריז:מקום שלישי, פבל גבוזדב מישראל, רק 10 שניות מאחורי טיירי ג'ורג'יו.
השוויצרית מחווירה, ונראית כמי שבלעה צפרדע. אני עובר לשבת ליד מעודדים צרפתיים שאצלם הצפרדעים כבר בתפריט.

גם אלכסיי עובר את התחנה בזמן מעולה ואני ניגש ללוח התוצאות לראות את רשימת העולים לגמר בידיעה ברורה שמה כבר יכול לקרות - פבל זינק באמצע ומדורג במקום השלישי כך שסטטיסטית יסיים במקום 6-7 ויש לנו עלייה בטוחה.
השלטים עם שמות הנווטים משנים מקום במהירות וגם דגל ישראל יורד במהירות למקומות נמוכים, רק נווטים בודדים עומדים לחצות את קו הסיום, עוד נווט אחד ודגל ישראל נעלם מרשימת 15 המובילים במיקצה !!!
פבל שוב מסיים במקום ה 16 הכל כך קרוב אבל כל כך רחוק, כאילו לא די בכך הכרוז ממשיך ומספר שפבל כבר היה מספר 16 בדנמרק לפני שנתיים...וכמה הוא חסר מזל... הרבה מאוד נווטים ומאמנים ניגשים לפבל לנחם או לצחוק עימו על חוסר המזל כמו בדנמרק לפני שנתיים.
הנקמה המתוקה מגיעה בגמר - דניאל הובמן משוויץ מפסיד את אליפות העולם, בדיוק כמו בדנמרק לפני שנתיים.

ספרינט - קצת לפני המוקדמות

ריצת הספרינט נכנסה לתכנית האליפות לפני אי אלו שנים כשעלה הצורך לחשיפה רחבה יותר של ספורט הניווט בפני הקהל הרחב.
אין ספק שזה לא הניווט הקלאסי שרובנו אוהבים, אבל, לנו הישראלים זה נותן אפשרות להתחרות בגויים בשטח שיחסית מוכר לנו - עיר/פארק
ברוב מדינות אירופה ניתן למצוא יערות עד, טבע אינסופי והרבה מרחבים.
אנחנו בניגוד אליהם לא סובלים מעודף שטחים והאזורים האורבניים הם השולטים במדינה הצפופה שלנו.
מחר יתחיל שלב המוקדמות בבוקר ולאחריו שלב הגמר. על מנת להיכנס לגמר צריכים 15 המאושרים לפגר אחרי הנווט הראשון בלא יותר מדקה אחת.שטח הניווט במוקדמות קל יחסית ויצליחו להעפיל לגמר הנווטים שאיכויות הריצה שלהם גבוהות, כלומר נווטים שרצים סביב 9 דקות ל 3 ק"מ על מסלול.
החבר'ה שלנו יעשו הכל על מנת לא לאכזב וכבר הובטח להם צ'ופר : מי שעולה לגמר לא צריך לצעוד בטקס הפתיחה היות והוא מתקיים ממש לפני שלב הגמר.

היום התקיים המפגש הראשון בין כל נציגי המשלחות והמארגנים, מה אני יגיד לכם: מצבנו טוב ואפילו טוב מאוד.
קרציות כאלה לא ראיתי הרבה זמן, מנסים לנגח את המארגנים בעניינים שוליים שגרמו לי לנוע בכסא בחוסר נחת. אחד הנושאים שעוררו מחלוקת היה מדוע סומנה במפת המודל הגדר סביב הכנסיה כגדר עבירה בעוד שבפועל יש בעיה לעבור אותה ?
הממפה הועלה למוקד בלי הרדמה ומייד החלו מכל עבר לשאול מדוע כך ומדוע כך למה זה ולמה לא זה, האמת שהוא עמד בגבורה מול כל המלעיזים ופתר אותם בכך שמיפוי הוא לעיתים עניין סובייקטיבי - מה שנכון בהרבה מיקרים שבהם הממפה צריך להחליט כשאין הגדרות מדוייקות.
בכל מקרה גם אלכסיי ופבל נתקלו באותה גדר - פבל קפץ מעליה ואלכסיי הקיף אותה.צדק הממפה בתשובתו.
בהצלחה מחר !!!

מתחילים ברגל ימין

שעת ה"ש" היא השעה בה פותחים באופן רשמי את משרדי אליפות העולם. הכל התנהל כמתוכנן: טיסה של אלעל נחתה בזמן, פבל מחכה כבר בשדה התעופה, הרכב ממתין ולאחר נסיעה של 5 שעות עם עצירה קצרה לפיפי אנחנו רואים כבר את הגגות האדומים של אולמוץ'. השעה 13:55 וכמו בניווט, לחץ=טעויות. לא אגלה מי טעה בניווט, אבל מצאנו את עצמנו בשעה 14:01 בפרבר שכוח אל של אולמוץ' שבפעם האחרונה בה הם ראו שם ישראלי זה היה אי שם בתחילת שנות הארבעים כששני נציגים של הפלמ"ח הגיעו לחפש כמה סטנים להחביא בסליק של עין חרוד איחוד. התמצאות מחדש או Relocation במונחים ניווטיים ואנחנו שועטים בפול גז לתוך חצר מרכז האליפות, מגיעים לדלת המשרד ומגלים לאכזבתנו כי הנבחרת החלשה של דרום אפריקה הקדימה אותנו. לא נורא גם מקום שני זה משהוא אל תשכחו שהשגנו אפילו את סמל הדייקנות העולמי - שוויץ.

להגיע לצ'כיה ולפגוש כל כך הרבה מכרים צ'כים שכבר ניווטו בישראל עושה הרגשה טובה וכמו שאומר הפיתגם הידוע " אם יש חברים לא צריך פרוטקציה " עובד גם פה למרות, שהם נימנים על מדינות אירופה המאופקות.

אימון ראשון להכרת השטח נערך כבר אחר הצהריים, המפה הקרובה ביותר - רק 40 ק"מ מאיתנו נבחרה מתוך כעשרים מפות שנמצאות ברדיוס של כ 70 ק"מ ומותרת הכניסה לשטחיהם. היער הענק מקיף טירה נפלאה - אחת ממאות הטירות שבצ'כיה, יער מהיר ועם זאת דורש יכולת ריכוז גבוהה היות והצמחיה הממופה דורשת שמירת כיוון טובה ואינסטינקטים של פרופסור לבוטניקה בכדי להבין את הדקויות של הממפה בסיווג צפיפות העצים וגבולות יער ברורים.

כבר בארוחת הערב שמתי לב שהנווטים כ להזמן מחפשים, כמו ביער, את מי הם מחפשים ? הם מחפשים את הנווטים הטובים או יותר נכון את אלו שמשיגים תוצאות שמאפשרות להם להכנס לגמר על חשבונם. אז מסתבר שלא רק החבר'ה שלנו "מחפשים" גם האחרים טרודים בזה לא מעט ומסתבר שפבל שלנו שייך גם לקטגוריה אחרת - קטגורית ה"מחופשים" - כבוד.

אימון שני ביער נפלא לריצה עם אגם פסטורלי שמחכה בדממה לנווטים מיוזעים הרוצים לטבול במימיו. שטח מהיר מאוד וצמחיית קרקע המוכרת לנו מישראל ופה היא מלבלבת ועולה כפורחת בכל קרחת יער - "סירפדים", אבל שלנו יותר אכזריים ואם אני יעשה השוואה אז שלהם זה כמו גפילטע פיש עם חרוסת לעומת פאלאפל עם סחוג תימני אסלי שלנו.

התחרות מתקרבת והמתח עולה. פבל שעלה לגמר הספרינט בשנה שעברה יצר לנו מצב קצת בעייתי - הוא קבע רף גבוה שיוצר ציפיות וגם חששות. אנחנו מנסים לשים את הקלפים על השולחן (לא אגלה את הקלפים שלי ) ולנסות לאזן בין רמת הציפיות לבין השריית אווירה רגועה אצל אלכסיי ופבל. בכל מקרה המארגנים שדאגו לשכן את כל הנבחרות באותו מקום ולתת לכולם את אותם תנאים עושים את שלהם והבדלי המעמדות והרמות הצטמצם והאווירה הכללית טובה.

מתכוננים לאליפות העולם

לאחר שנה קשה של אימונים יוצאת נבחרת ישראל לאליפות העולם בניווט ספורטיבי בצ'כיה.
חברי הנבחרת: פבל גבוזדב ואלכסיי מרצ'נקו יגיעו לפראג ביום חמישי הקרוב ומשם יוסעו לאולומוק (כ 5 שעות נסיעה ) שם תתקיים האליפות.
בתכנית, מספר אימונים, תחרות מודל ו... מתחילים בספרינט.
אנו נעדכן, נכתוב חוויות, ניתוחים ואפילו נציג מפות ותמונות.
נשמח לקבל מכם תגובות, הערות וגם עידוד.
נשתדל להביא לכם את חווית האליפות ולשתף אתכם בכל מה שקורה.